Vayedaber

משנה: חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ הֲרֵי אֵילּוּ כַהֶדְיוֹט. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ חַייָבִין וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ פְּטוּרִין. וְאֵי זֶה הוּא הַנָּשִׂיא זֶה הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל מִצְוֹת֩ יי אֱלֹהָ֜יו נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה' אֱלֹהָיו. וְאֵי זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ זֶה הַמָּשׁוּחַ בַּשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלֹא הַמְרוּבֶּה בִבְגָדִים. אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֵּה בְגָדִים אֶלָּא פַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. זֶה וָזֶה שָׁווִין בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּמְצוּוִּין עַל הַבְּתוּלָה וַאֲסוּרִין עַל הָאַלְמָנָה וְאֵינָן מִיטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן וְלֹא פוֹרְעִין וְלֹא פוֹרְמִין וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומחזירין את הרוצח. אם מת אחד מהן חוזר הרוצח מעיר מקלטו כדכתיב וישב בה עד מות הכהן גדול:

שוין בעבודת יה''כ. שאין עבודת יה''כ כשירה אלא בכ''ג בלבד וכהן המשמש וכהן שעבר שוין בה ומקריבין קרבנות היום איזה שירצה:

אלא פר יה''כ ועשירית האיפה. שכ''ג מקריב בכל יום ויום שאותן הכהן המשמש הוא מביא משלו:

ואין בין הכהן המשמש. והיינו ראשון שחוזר לעבודתו לכהן שעבר. והיינו השני שמינו תחתיו דלאחר שעובר פסול הראשון מעבירין השני:

אלא פר הבא על כל המצות. שאין המרובה בגדים מביא פר על העלם דבר שלו אלא מביא כשבה או שעירה כיחיד דכהן המשיח כתיב:

ולא המרובה בגדים. בבית שני שלא היה להם שמן המשחה לפי שנגנזה בימי יאשיהו והיה כהן גדול נכנס לכהונה גדולה בלבישת שמנה בגדים כדכתיב ומלא את ידו ללבוש את הבגדים:

ר''ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין. ר''ש סבר חטא וידיעה בחד גברא בעינן וה''ה דפליג ברישא דקתני נשיא שחטא ואח''כ עבר מגדולתו מביא שעיר דר''ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטאת וידיעה בעי כשהוא נשיא. ואיזה הוא המשיח. שמביא פר בהוראה זה המשיח בשמן המשחה:

מתני' חטאו עד שלא נתמנו ואח''כ נתמנו הרי אלו כהדיוט. דרבנן סבר בתר חטא אזלינן שנאמר אשר נשיא יחטא שחטא כשהוא נשיא וכן במשיח נאמר אם הכהן המשיח יחטא שחטא כשהוא משיח:

ולא פורעין. את הראש ולא פורמין כשאר כל האדם כדכתי' בכ''ג את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום:

הלכה: כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא כול'. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּתִיב כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹהָ֛יו עָלָיו֭ אֲנִ֥י יי. כִּבְיָכוֹל מָה אֲנִי בִגְדוּלָּתִי אַף אַהֲרוֹן בִּגְדוּלָּתוֹ. אָמר רִבִּי אָבוּן. קָדוֹשׁ יִֽהְיֶה לָּ֔ךְ. כִּבְיָכוֹל אֲנִי בִקְדוּשָּׁתִי אַף אַהֲרוֹן בִּקְדּוּשָּׁתוֹ. רִבִּי חֲנִינָה כְתוֹבָא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְּׁלֹשָׁה. אִין תֵּימַר בְּבֵית דִּין שֶׁלְכ''ג. נִמְצָא עֲלִייָתוֹ יְרִידָה לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה. מַה מַחֲזִרִין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מוטָּב דִּינוֹן מַחֲזִרִין לֵיהּ דּוּ קְטַלּוֹן לֵיהּ. שָׁמַע רִבִּי יוּדָה נְשִׂיאָה וְכָעַס. שָׁלַח גּוֹתִּיִין לְמִיתְפַּשׂ יַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וַעֲרַק בְּדָא דְמוּגְדָּלָא. וְאִית דָּֽמְרִין בְּרָה דִכְפַר חִיטַּיָּא. סְלִיק רִבִּי יוֹחָנָן לְבֵית ווַעֲדָא. סְלִק רִבִּי יוּדָה נְסִייָא לְבֵית ווַעֲדָא. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה לֵית מָרִי אֲמַר לוֹן מִילָּה דְאוֹרַייָא. שְׁרֵי טְפַח בְּחָדָא יָדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. וּבְחָדָא יָדָא טַפְּחִין. אֲמַר לֵיהּ. לָאו. אִין לֹא בֶן לָקִישׁ לֹא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא. אֲמַר לֵיהּ. וְאָנוּ מְפַתְּחָא. אֲמַר לֵיהּ. בְּרָא דְמוּגְדָּלָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא וְאַתְּ נְפִיק לְקַדְמֵיהּ. שָׁלַח רִבִּי יוֹחָנָן גַּבֵּי 12a רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עֲתֵיר לָךְ מִילָּה דְאוֹרַייָא דִּנְשִׂייָא נְפִיק לְקַדְמָךְ. נְפַק לְקַדְמוֹן. מַר. דֵּיגְמַא דִידְכוֹן דָּמֵי לְבָֽרְיֵיכוֹן. כַּד אֲתַא רַחֲמָנָא לְמִפְרַק יַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם לֹא שָׁלַח לֹא שָׁלִיחַ וְלֹא מַלְאָךְ. אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעַצְמוֹ. דִּכְתִיב וְעָֽבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ מִצְרַ֘יִם֘ בַּלַּיְ֣לָה הַזֶּה֒. וְלֹא עוֹד אֶלָּא הוּא וְכָל דּוֹרְגּוֹן דִּידֵיהּ. אֲשֶׁר הָלַךְ אֱלֹהִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ אֱ֠לֹהִים. אָֽמְרִין לֵיהּ. מַה חֲמִיתָהּ מֵימוֹר לָן הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לוֹן. מָה אַתּוֹן סָֽבְרִין. מַה דְחִיל מִינְּכוֹן הֲוִינָא מְנַע אוּלְפָּנֵיהּ דְּרַחֲמָנָא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אַ֖ל בָּנָיי כִּ֠י לֹא טוֹבָ֤ה הַשְּׁמוּעָה וגו'. מַֽעֲבִרִ֖ים עַם יְי. מַעֲבִירִין אוֹתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מ''ד. לפי שאין חטאו וידיעתו שוין הכא לא שייך האי טעמא שהרי חטאו וידיעתו שוין באלו דבין קודם שלא נתמנו ובין לאחר שנתמנו קרבן אחד להם כדתנן בס''פ דלעיל שבאלו השלשה גם הם מביאין קרבן עולה ויורד כהדיוט ולמ''ד משום שהגדולה מכפרת אפי' כן הגדולה מכפרת על הכל:

חטאו על שמיעת קול וכו'. נמי איכא בינייהו:

מאן דאמר. ואלו למ''ד שאין חטאו וידיעתו שוין הכא נמי אין חטאו וידיעתו שוין באותו החטא שחטאו משנתמנו ולדידיה איפכא הוי דעל חטא שחטאו קודם שנתמנו חייבין הן שהחטא והידיעה שוון בו כשהוא הדיוט ועל החטא השני שחטאו לאחר שנתמנו פטורין הן:

חטאו עד שלא נתמנו משנתמנו עברו. כלומר מיהו בכה''ג נמי איכא בינייהו אם חטאו עד שלא נתמנו וכן משנתמנו חטאו ג''כ ואח''כ עברו מגדולתן ונודע להם מהחטא אחר שעברו והשתא למ''ד משום שהגדולה מכפרת א''כ לא כיפרה הגדולה אלא על הראשון שחטאו קודם שנתמנו אבל חייבין הן על השני שחטאו משנתמנו וכן על השלישי כלומר כל מה שחטאו לאחר שנתמנו כבר אין הגדולה מכפרת ואפי' לא נודע להם עד לאחר שעברו מגדולתן חייבין הן:

חטאו בספק. כלומר אם חטאו בספק קודם שנתמנו ונודע להם מספק החטא ואח''כ נתמנו ונודע להם שחטאו ודאי בהא בין למאן דאמר משום שהגדולה מכפרת כשם שהוא מכפרת על הודאי כך היא מכפרת על הספק ואפי' נודע להם אחר כן שחטאו בודאי כבר כיפרה הגדולה עליהם ואינם צריכין להביא חטאת ובין למ''ד משום שאין חטאו וידיעתו שוין הכא נמי אין חטאו וידיעתו שוין והא קמ''ל דאע''ג שנודע להם מספק החטא קודם שנתמנו לאו כלום הוא ספק ידיעה לא הוי כידיעה ומכיון שהידיעה ודאית לא נודע להם עד אחר שנתמנו כ''ע לא פליגי בהא אליבא דר''ש דפטורין הן:

רישא דפירקא. איכא בינייהו אם פליג ר''ש גם ברישא בהא דקתני כהן משיח שחטא ואח''כ עבר ממשיחותו וכו' או לא דלמ''ד משום שהגדולה מכפרת לא שייך האי טעמא ולא פליג ר''ש ברישא ולמ''ד לפי שאין חטאו וידיעתו שוין פליג נמי ברישא:

מה מפקה מביניהון. מבין הני טעמי אליבא דר''ש:

ר' יוסי. אמר היינו טעמיה דר''ש לפי שאין חטאו וידיעתו שוין בחד גברא שחטא היה כשהיה הדיוט ומתכפר בכשבה או שעירה והידיעה לאחר שנתמנה ומתכפר בקרבן אחר אם היה חוטא עכשיו הנשיא בשעיר והמשיח בפר:

גמ' טעמא דר''ש. דאמר אם נודע להם אחר שנתמנו פטורין משום שהגדולה שנתמנו לה מכפרת על החטא שחטאו מקודם ואינם צריכין לקרבן:

גמ' אמר ר' אלעזר כהן גדול שחטא וכו'. גרסי' להא עד סוף הסוגיא לעיל רפ''ב דסנהדרין וגרסינן א''ר חגיי משה דאינון מחזרין ליה וכו' ושם מבואר הכל ע''ש:

הלכה: חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ כול'. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. מִשֵּׁם שֶׁהַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יוּסֵי. שֶׁאֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. רֵישָׁא דְפִירְקָא. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ. וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר׃ חָֽטְאוּ בְסָפֵק. מָאן דָּמַר. מִשֵּׁם שֶׁהַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת. כְּשֵׁם שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עַל הַוַּדַּאי כָּךְ הִיא מְכַפֶּרֶת עַל הַסָּפֵק. מָאן דָּמַר. אֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. אֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. חָֽטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ מִשֶׁנִּתְמַנּוּ עָֽבְרוּ. מָאן דָּמַר. מִשֵּׁם שֶׁהַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת. כִּיפְּרָה הַגְּדוּלָּה עַל הָרִאשׁוֹן וְחַייָב עַל הַשֵּׁינִי וְעַל הַשְּׁלִישִׁי. מָאן דָּמַר. אֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. חָֽטְאוּ עַל שְׁמִיעַת קוֹל וְעַל בִּיטּוּי שְׂפָתַיִם וְעַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו. מָאן דָּמַר. אֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. הֲרֵי חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. מָאן דָּמַר. מִשֵּׁם שֶׁהַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת. אֲפִילוּ כֵן הַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חטאו על שמיעת קול וכו'. נמי איכא בינייהו:

מה מפקה מביניהון. מבין הני טעמי אליבא דר''ש:

אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנִתְווַדָּע לוֹ בְסָפֵק כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאַחַר כָּךְ נִתְווַדָּע לוֹ בֵית דִּין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּכֹהֵן מָשִׁיחַ שֶׁאֵין יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. וּמָה טַעֲם. כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם. אֵת שֶׁהוּא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי אֵין סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אכל חמשה זיתים. בהעלם אחד:

ונתוודע לו בספק כל אחד ואחד. כלומר שבין כל אכילה של כל אחד ואחד נודע לו הספק שנסתפק אם אכל חלב או לא:

ואח''כ נתוודע לו בוודאן כצ''ל וכן הוא לעיל בפ''ב דשבועות. שלא נודע לו מן הודאי עד אחר שאכל את כולן. ובכל הסוגיא נכתב כאן בית דין במקום בוודאן ויש לפותרו דהיינו הך וכלומר שנודע לו על פי דין שהוא חייב בחטאת שאכל חלב ודאי:

ר''ל אמר ידיעת ספקו. מה שהיתה לו ספק ידיעה בין כל אחד ואחד מחלקן לחטאות שמיד שנודע לו מן הספק בכל אחד קובעתו בפני עצמו וכשנודע לו אח''כ שאכל חלב בודאי מתחייב בחמשה חטאות דהוי כחמשה העלמות:

ר' יוחנן וכו'. דס''ל ספקן ידיעה שבנתיים לא הויא כידיעה לענין חילוק חטאות:

מודה ר''ל בכהן משיח. דלא אמרינן ביה ידיעות ספק מחלקין לחטאות:

כחטאת כאשם. כלומר מכאן הוא דלמדו לומר כן דהקישן הכתוב לומר לך כשם שהוא באשם תלוי על כל אחד ואחד כל זמן שלא נודע לו שאכל ודאי כך הוא בחטאת על כל אחד ואחד כשנודע לו אח''כ:

את שהוא מביא אשם תלוי וכו'. יצא כהן משיח שאינו מביא אשם תלוי על ספק חטאו כדתנן בפ' דלעיל אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין ומשיח וב''ד פטורין והלכך אין ידיעת ספקו קובעו לחטאות דלא איתרבי מהיקישא אלא במי שישנו באשם תלוי ונוהג בו:

אָכַל שְׁלֹשָׁה זֵיתִים וְסָבוּר שֶׁהֵן שְׁנַיִם. הִפְרִישׁ חַטָּאת כִּדְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נִתְכַּפֵּר מִקְצָת הַחֵט נִתְכַּפֵּר כּוּלּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נִתְכַּפֵּר מִקְצָת הַחֵט לֹא נִתְכַּפֵּר כּוּלּוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אכל שלשה זיתים. בעלמא קאי הרי שאחד אכל שלשה זיתי חלב בהעלם אחד:

וסבור שהן שנים. כלומר שלא נודע לו אלא על השנים והפריש עליהן חטאת וחזר ונודע לו אח''כ גם על השלישי בהא פליגי ר' יוחנן ור''ל:

כדר' יוחנן. כדאמרינן אליבא דר' יוחנן לעיל בפ' ידיעות הטומאה דמייתי להא התם דאמר כשנתכפר מקצת החטא נתכפר כולו ואינו צריך להביא עוד על השלישי דהואיל ובהעלם אחד אכלן נתכפר לו בקרבן אחד על כולן:

לא נתכפר כולו. דס''ל מכיון שבשעה שהפריש החטאת על השנים עדיין לא נודע לו מן השלישי אינו מתכפר בקרבן אחד:

אָכַל כְּזַיִת עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וּכְזַיִת מִשֶׁנִּתְמַנֶּה. בְּהֶעֱלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. סָפֵק כְּזַיִת עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וְסָפֵק כְּזַיִת מִשֶׁנִּתְמַנֶּה. בְּהֶעֱלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. בִּשְׁנֵי הֶעֱלֵימוֹת חַייָב שְׁתַּיִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אכל כזית עד שלא נתמנה וכו'. הא קמ''ל דאליבא דרבנן מכיון שאם נתוודע לו עכשיו על מה שאכל מקודם לא נשתנה בקרבנו דבתר חטא אזלינן ומביא כהדיוט והשתא דאף שאכל הזית השני לאחר שנתמנה הואיל בהעלם אחד הוא אינו חייב אלא אחת וכן לענין ספק אינו מביא אלא אשם תלוי א' ובשתי העלמות הוא דחייב שתים דהעלמות מחלקין:

אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. לְעוֹלָם אֵין הַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת עַד שֶׁתִּיווָדַע לוֹ גְדוּלָּתוֹ. אָכַל חֲצִי זַיִת עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וַחֲצִי זַיִת מִשֶׁנִּתְמַנֶּה. אֲפִילוּ בֶעֱלֵם אֶחָד פָּטוּר. 12b סָפֵק חֲצִי זַיִת עַד שֶׁלֹּא נְתְמַנֶּה וְסָפֵק חֲצִי זַיִת מִשֶׁנִּתְמַנֶּה. מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. מָצִינוּ דָבָר עִיקָּרוֹ פָטוּר סְפֵיקוֹ חַייָב. וְלֹא אַשְׁכַּחְנָן כֵּן. אָכַל שְׁנֵי זֵיתִים וְנִתְווַדַּע לָךְ בְּווַדַּייוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן. שֵׁינִי עָמַד לוֹ בִסְפֵיקוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִייָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַה נַפְשָׁךְ. חֵלֶב אָכַל כִּיפֵּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה עָלָיו לְהָבִיא אָשָׁם תָּלוּי יְדִיעַת סְפֵיקָהּ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. הֲרֵי מָצִינוּ דָבָר עִיקָּרוֹ פָטוּר וּסְפֵיקוֹ חַייָב. וָכָא עִיקָּרוֹ פָטוּר וּסְפֵיקוֹ חַייָב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הרי מצינו. השתא מסיק לה לשנויי קושיא קמייתא דהרי מצינו דבר בכהאי גוונא דעיקרו פטור בקרבן אחד הוא שהרי אם היתה לו ידיעה וודאית על שתיהן לא היה מביא אלא קרבן אחד עליהן כדין שני זיתי חלב בהעלם אחד כדתנן בפ''ג דכריתות והשתא שנודע לו בספיקו של השני אינו מצטרף לפטרו בקרבן של הראשון וכשיתוודע לו אח''כ חייב עליו חטאת בפני עצמו והכא נמי כן דעיקרו פטור הוא שאין חצי זית שאכל קודם שנתמנה מצטרף עם החצי זית שאכל לאחר שנתמנה לחייבו בחטאת מיהו בספיקו חייב דמצטרפין הן לחייבו באשם תלוי:

א''ר יוסי. ושנה לו ר' יוסי דהיינו טעמא דכל דבר שנראה עליו להביא אשם תלוי שכבר נודע לו מן הספק על זית השני ידיעת ספקו קובעתו לחטאת בפני עצמו ולא מהני במה שאכלן בהעלם אחד לפטרו בקרבן אחד דידיעת ספק של השני מחלקו לחטאת:

ר' יעקב דרומייא. כלומר ופריך עלה ר' יעקב לפני ר' יוסי ואמאי אינו נפטר בקרבן אחד דמה נפשך חלב אכל כיפר שהרי אם ספק לו על השני אם חלב הוא או שומן הוא ומה נפשך אפי' חלב הוא שאכל הרי כיפר לו באותו קרבן שמביא על הזית הראשון שנודע לו מכיון שבהעלם אחד אכלן:

שני עמד לו בספיקו. כלומר הואיל ומתחילה לא נודע לו כ''א על אחד מהן והשני נשאר בספק ונתחייב באשם תלוי עומד הוא לו בספיקו בפני עצמו ואם נודע לו אח''כ גם על השני צריך להביא קרבן אחר עליו ואינו מתכפר לו בקרבן שהפריש על הראשון ואע''פ שבהעלם אחד אכלן:

אכל שני זיתים. חלב בהעלם אחד ונתוודע לך בוודיו של אחד מהן. שלא נתוודע לו שאכל חלב בודאי אלא על כזית אחד מהן והשני ספק הוא לו אם חלב הוא או שומן הוא:

ולא אשכחנן כן. כלומר דמתמה הש''ס ומאי קשיא לך וכי לא אשכחן כן דספקו חמור היא מודאי כגוונא דאמרינן לקמיה כדמסיק ואזיל:

מצינו וכו'. וכי היכן מצינו דבר שעיקרו פטור הוא כלומר שאם היה בודאי שאכל חצי זית מקודם וחצי זית לאחר שנתמנה הא קאמרת דאין מצטרפין הן לחטאת ובספיקו יהא חייב באשם תלוי:

ספק חצי זית וכו' מביא אשם תלוי. כגון בנשיא שחייב עכשיו ג''כ על ספק חטאו באשם תלוי לפיכך מצטרפין הן:

אכל חצי זית. חלב עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה ואפי' בהעלם אחד פטור ובהא אפי' רבנן מודו דאין מצטרפין החצי זית שאכל כשהיא הדיוט עם החצי זית שאכל לאחר שנתמנה הואיל ואין קרבנן שוי הן:

לעולם אין הגדולה מכפרת עד שתיוודע לו גדולתו. כלומר לאפוקי שלא יהיה בספק אם נזדמן לו החטא קודם שנתמנה או לאחר שנתמנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source